קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ נ' כהן

פסק - דין

בפניי תביעה על סך 3,708 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מספר 11-328-71 שבבעלות התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 8.9.11 ברחבת מכון הרישוי טסט קאר.

התובעת טוענת כי בעת שרכבה חנה בסמוך למשרדי מכון הרישוי, משאית 88-329-00, נהוגה בידי הנתבע, נסעה לאחור ופגעה בדלת השמאלית של רכב התובעת תוך גרימת נזקים. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים בשיעור של כ – 3,700 ₪ כמפורט בכתב התביעה ובחוות דעת השמאי שצורפה לו.

ברכב התובעת שהה במועד התאונה עובד מטעמה, גל שטרנסברג.

בכתב הגנתו, שנתמך בתצהיר, טען הנתבע כי בעת שהיה במכון הרישוי התבקש להזיז את משאיתו לאחור ולאחר שבדק כי תנאי השטח מאפשרים לעשות כן - החל בנסיעה איטית לאחור. עוד טען בכתב הגנתו כי במהלך נסיעתו לאחור ניסה רכב התובעת להידחף, כלשונו, מצדו הימני וזאת על מנת לשפר את מיקומו בתור הארוך שהשתרך במקום ועקב כך נוצר המגע בין הרכבים באופן שמשאית הנתבע שפשפה קלות את רכב התובעת.

בדיון שהתקיים ביום 22.4.13 שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר הציגו בפניי באמצעות רכבי הדגמה את גרסתם להתרחשות התאונה. כמו כן עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובמסמכים שהוצגו לתיק בית המשפט ובכלל זה חוות דעת שמאי ותמונות הנזקים לרכב התובעת.

לאחר שמיעת העדויות ובחינת חומר הראיות כאמור לעיל - דין גרסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה להתקבל. להלן הנימוקים.

העד מטעם התובעת הציג בפניי את נסיבות התרחשות התאונה באופן ברור, תמציתי ומהימן. גרסתו לעניין התרחשות האירועים הייתה עניינית ועקבית. הסביר כי החנה את הרכב על מנת לגשת למשרד מכון הרישוי לשם טיפול בניירת הרלבנטית לבדיקה ועם חזרתו לרכב ובטרם החל בנסיעתו, משאית הנתבע, שנסעה לאחור, פגעה קלות בצידו השמאלי של הרכב. עוד הסביר כי הנתבע פנה אליו באותו מעמד על מנת להגיע להסדר שייתר את הצורף בפנייה לחברת ביטוח ואולם מאחר והמדובר היה ברכב של מקום עבודתו לא יכול היה להגיע להסדר כלשהוא.

לעומת זאת, מצאתי את גרסתו של הנתבע להשתלשלות האירועים כבלתי אמינה ולא נתתי בה אמון. גרסת הנתבע לאירוע התאונה בעת חקירתו בבית המשפט הייתה שונה בתכלית מזו שהוצגה על ידו בכתב ההגנה מטעמו. בחקירתו בבית המשפט טען הנתבע כי כלל לא היה במשאיתו במועד התאונה אלא המשאית עמדה גם היא בחניה בעוד שהוא עצמו היה במשרד מכון הרישוי וכי נהג רכב התובעת הוא שפגע במשאיתו.

כאמור, גרסה זו עומדת בסתירה מוחלטת לגרסה שהובאה בכתב הגנה שנחתם על ידו, אישית, ואשר נתמך בתצהיר מטעמו. בכתב ההגנה הודה הנתבע כי אכן נסע לאחור במועד התאונה אולם הטיל את האחריות לפגיעה על התנהגות נהג התובעת ואף ציין באופן מפורט יחסית את העובדה כי נקט באמצעי זהירות וכיו"ב.

משנשאל בחקירתו אודות הסתירה בין שתי הגרסאות שהוצגו על ידו לקרות האירוע טען כי עורך הדין שניסח את כתב ההגנה - שגה. אין בידי לקבל טענות הנתבע בעניין זה מאחר ומכתב ההגנה לא עולה כי הוא נערך בידי עורך דין והנתבע עצמו הוא שחתום עליו, ואף הגיש תצהיר לתמיכת הטענות הכלולות בו.

יתרה מכך: בסיכומיו שינה הנתבע פעם נוספת את גרסתו וטען כי גם אם האירוע התרחש כפי שנטען על ידי התובעת הרי שמדובר בנזק של מה בכך וציין כי בהתחשב בכך הציע, עוד במעמד האירוע, לשלוח את נהג התובעת לפחח מטעמו שיתקן את הנזק בעלות נמוכה ואולם זה לא הסכים להצעתו.

גם בטיעון זה יש כדי לתמוך בגרסת התובעת אודות נסיבות התרחשות האירוע וכדי להחליש עוד יותר את גרסת הנתבע כפי שהוצגה על ידו אם בכתב ההגנה ואם בחקירתו הנגדית.

בשים לב לכל האמור לעיל - אין בידי לתת אמון כלשהוא בגרסת הנתבע שניתנה באופן מתחמק ולא מהימן ואשר סתרה את הגרסה שהועלתה על ידו הן בכתב ההגנה והן בחלקים אחרים של הדיון שהתקיים ואני מקבלת את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה.

מאחר ומעדותו של נהג התובעת, שלא נסתרה ולא הופרכה, עולה כי רכב התובעת במועד התאונה היה עדין בעצירה מוחלטת בחניה - לא מצאתי בנסיבות העניין לייחס לתובעת אשם תורם.

הנזקים המוכחים -

התבועת צירפה לכתב התביעתה חוות דעת שמאי לתמיכת הנזקים שנגרמו לה: נזקים ישירים - 1,980 ₪, ירידת הערך שנגרמה לרכב בשים לב לעברו התאונתי ויתר הפרטים הרלבנטיים - 1,428 ₪, ושכ"ט השמאי - 348 ₪ כולל מע"מ.

בידי הנתבע לא עלה לסתור את האמור בחוות דעת השמאי מטעם התובעת, שהנתונים המופיעים בה נראים סבירים בנסיבות העניין בכללותו ועל כן התביעה מתקבלת במלואה.

סוף דבר -

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,708 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.